אהובים ויקרים בבריאה,

כאן תמורה.

 ראו יקירים, מידע רב מאד, סותר ומבלבל, מצוי אצלכם בפנימיותכם, או נדייק: מעורבל, מעורבב ואינו מתעכל אצלכם כראוי. אצל חלקכם מצוי מידע בדבר החוקים החדשים של העידן החדש שבו כל תהליכי השינוי מואצים ומהירים כברק. אחדים עדיין אוחזים במעין מערכת של אמונות ישנות שעברו מדור לדור בבית הולדתכם, המקשה עליכם לקבל את החוקים החדשים הללו ולהבין כיצד יש לעבוד עימם. אחרים עדיין מבקשים את נפשכם לחפור פנימה עוד ועוד ולבכות את אשר תמצאו שם ולהתאבל עוד ועוד על אשר היה וכבר אבד. וקומץ מכם לא מעוניין כלל להרגיש, ונסמך הוא על הידע הרציונלי שרכשתם בבתי החינוך שלכם, שבהם קיבלתם כישורי חשיבה מסוג מסויים, בעוד מנסים אתם, ללא הצלחה יתרה, להחיל אותם על חייכם מתוך רצון להגיע לתודעה מפותחת.

 

ובכן יקירים, שוב התבלבלתם.... כיוון שכל אלה אינם העיקר והמטרה, אלא האמצעים בלבד.

כיוון שמהי המטרה? המטרה היא לחיות חיים מלאי משמעות כאן ועכשיו. חיים שיש בהם שפע של חופש אישי, הגשמה, שמחה ואהבה. הלא כן?

והדרך אל המטרה עוברת דרך ריפוי עצמכם, דרך שחרור עצמכם מהעבר הרודף אתכם על כל אשר קרה לכם בו, ומן הדאגות והפחדים אשר אופפים אתכם כל אימת שחושבים אתם על העתיד המחכה לכם. והריפוי הזה דורש כי תסכימו להרגיש, לחוות, להתבונן ברגשות המציפים אתכם. 

 

כל נסיון שלכם לקבל כמו מעין קיצורי דרך, אשר יסייעו לכם להפסיק את הסבל ואשר יחזירו אתכם לאיזון, לא יכול להתקיים, כיוון ששומה עליכם לעשות עבודת הריפוי עבור עצמכם. כי אנוכי מלמדת אתכם לא להיתלות במורים ובמסרים מן החוץ, כי אם לקבל את המקום הכואב בתוככם, לצלול לעומקו, ואז לצאת מחוזקים, עם תובנות, עם זכרונות ישנים שנעורו כך שאפשר לעבוד עימם, עם כוחות איתנים להמשיך בחייכם בשמחה, ועם יכולת מחוזקת להתבונן, להתמיר, ולהמשיך הלאה.

האם ברורים דבריי?

 

יקיריי, הסבל שחווים אתם, מקורו בחוסר הרצון שלכם ובהתנגדות להרגיש ולכאוב. כל אימת שמנסים אתם לעצור מהכאב מלהציף אתכם, כי אז הלוא חווים אתם סבל. חווים אתם סבל בתמורה להדחקת הכאב. ואנוכי מבקשת מכם להסכים לצלול פנימה, לעומקי נשמתכם, ולבדוק מה מסתתר שם: מה זו ההזנחה, הנטישה, הדחייה והכעס, שחווים אתם. 

 

קראו לי ואעזור לכם, כיוון שלא יהיה לכם מנוס מלהסכים להרגיש. וכאשר תסכימו להרגיש את ההתנגדות להרגיש, את הכיווץ, את העיכוב, כי אז תסכימו להרגיש גם את הכעס והפחד, גם את הכאב, גם את העומקים המתחננים שתראו אותם בנשמתכם פנימה.

ואז, או אז תצאו לחופשי!

​

אהבתי לכל אחד ואחת מכם. 

ברוכים ומבורכים אתם כולכם לבריאה.