אהובים ויקרים בבריאה,
כאן תמורה.
מבקשת אנוכי כי נדבר היום על נתינה.
וכי מהי נתינה?
נתינה היא פרי היצירה של המקום הפנימי, אשר ממנו מעניקים אתם החוצה, ברוחב לב, בנדיבות, בלב פתוח ובנפש חפצה.
נתינה הינה המהות, אותה מעניקים אתם לעצמכם, באותה הרוח ממש: באהבה, ביד רחבה, בלב חפץ.
חלקכם שוגים לחשוב כי נתינה החוצה לאחרים היא חשובה יותר מאשר נתינה לעצמכם. יש לכם דימויים מובנים במוח אשר לכם, אודות אלטרואיזם, על גמילות חסדים, ועל חלוקת המעט אשר לכם עם אחרים.
וכל אלה רעיונות נשגבים אמנם, אך אינם כוללים בתוכם את האמת המשמעותית ביותר:
נתינה הינה ראויה כאשר יש לכם מה לתת, כלומר כאשר מלאים אתם כרימון שופע, ולא כאשר ריקים אתם כשארית הנקטר אשר נותר בכוס, שטעמו מר והוא אינו ראוי לשתיה. כיוון שחלקכם נותנים החוצה, כאשר מדמים אתם כי האחר בחוץ הוא יותר מסכן מאשר אתם, יותר זקוק מכם, ויותר נצרך מכם. ובכך מנציחים אתם את נחיתותו ואת נזקקותו, ואינכם מלמדים אותו מה בין דג לחכה, ואודות ההבדלים ביניהם. אינכם מנחילים לו את ההבנה על היכולת שלו לספק את צרכיו ועל האפשרויות הבלתי מוגבלות העומדות בפניו לתת לעצמו ולספק בעצמו לעצמו את צרכיו, כמו גם בפניכם, כאשר נותנים אתם לו ללא אבחנה בין הדג לבין החכה המייצרת את אותו הדג.
ויש עוד היבט אחד חשוב לאין שיעור, בבואנו לדבר על נתינה: עד כמה נותנים אתם לאחר, מתוך רצון חופשי ובחירה מלאה. כי חלקכם נותנים לאחר מתוך ריצוי, מתוך הקושי להשיב בשלילה, מתוך מחשבה כי ה"שמיים" יחזירו לכם אם תתנו, מתוך הצורך לקבל אהבה, הערכה ושימת לב אל עצמכם הנותנים. ואז נותנים אתם ללא אבחנה על הצורך של המקבל. ואז נותנים אתם מתוך ביטול רצונכם החופשי ובחירתכם המלאה. ואז מוותרים הינכם על מרכיבים חשובים במהותכם, תוך כדי אותה נתינה ממש, שהתכוונה להיות מבורכת אך התקלקלה בדרך.
האם ברורים דבריי??
מבקשת אנוכי מכם כי תתבוננו על סקאלה, ציר אנכי, הקושר מספר מצבי חיים : בקצה האחד קיימת נקודה של נתינה מתוך בחירה, לאחר מכן על פני הציר יש נקודה של נתינת יתר, לאחר מכן יש נקודה המבטאת ריצוי, לאחר מכן קיימת נקודה של ויתור על עצמי ובקצה הנגדי יש נקודה המבטאת ביטול עצמי. האם רואים אתם את אותו הציר?
מבקשת אני כי תתבוננו על כל אחד ממרכיביו: איזה חלק בו מכירים אתם טוב יותר? עד כמה מוכר לכם מצב הוויה של נתינה מתוך בחירה מלאה? עד כמה מוכרת לכם המהות של ויתור על עצמכם תוך כדי ההחלטה על הנתינה?
האם מבינים אתם, כי נתינה שאינה מתוך בחירה מלאה, מזיקה הן לנותן והן למקבל?
האם מבינים אתם כי נתינה מתוך ויתור על עצמכם, ובוודאי מתוך ביטול עצמכם, עדיף שלא תינתן כלל?
או הייתי מדייקת: כל נתינה שאינה מתוך בחירה מלאה, עדיף שלא תינתן כלל.
מבקשת אנוכי מכם כי בימים הקרובים תנו נא דעתכם ושימו ליבכם למקום הפנימי שממנו אתם נותנים לעולם סביבכם. ומבקשת אנוכי כי תשימו ליבכם גם על המקום שממנו אתם נותנים ומעניקים לעצמכם. האם דומים מקומות אלה?
כיוון שנתינה היא מבורכת, רצויה ומתקבלת כפעולה שיש בה אהבת אמת, ואף עטורה באנרגיה כזו, אך ורק כאשר היא ניתנת מתוך בחירה מלאה של נשמתכם, כפרי אהבתכם, כאשר יש לכם בתוככם מה לתת, ולא כאשר חווים אתם את עצמכם ככלים ריקים, כיוון שאז הנתינה אינה מתקבלת באותה אנרגיה רצויה אצל האחר.
וכאשר אתם למדים כי אתם הראשונים לקבל מעצמכם, וכי הנתינה עבור עצמכם היא חשובה מאד בעולמכם וביומכם, יכולים אתם להיות בטוחים כי אתם נותנים לאחרים כאשר אתם מלאים, תוך שהאנרגיה העוטפת את הנתינה החוצה, היא אנרגיה מלטפת, אוהבת, עוצמתית ורבת חסד.
ומטמיעה אני בכל מי אשר קורא את דבריי אלו, כמתנה אוהבת וכתזכורת של מהות הנתינה האלוהית, סימן אנרגטי של שמונה משולש מוזהב, ומניחה אותו באהבת אמת על גב יד ימין אשר לכם.
אהבתי לכל אחד ואחת מכם.
ברוכים ומבורכים אתם כולכם לבריאה.
נתינה
