יקרים ואהובים בבריאה,

כאן חיים אל עזר מהמימד החמישי.

 

לקראת חג שמחת תורה אשר בא עליכם לטובה, ראו נא את המסר שמסר לכם אלוהיכם לפני שנים כה רבות.

 

וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה: כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ.

 

וכעת, אהובים, הסתכלו נא סביבכם.

מי מכם מוצא עצמו וליבו מלא שמחה?

מי מאהוביכם הקרובים והרחוקים, מצוי בשמחה? בשמחת אמת הנובעת מן הלב ואשר אינה תלויה כלל בדבר?

מעטים מכם בלבד.

רובכם שמים תשומת ליבכם אל החוץ. החוץ המתעתע, המדמם, המסמם והמסמא, כיוון שמסיט הוא אתכם מהעיקר.

רובכם שמחים לזמן קצר בלבד, ולרוב בגלל סיבות חיצוניות קצרות טווח.

יש והיינו אומרים כי אינכם מבינים לעומק, כי השמחה היא עניין של בחירה, ראשית לכל. הבחירה בשמחה היא בחירה תודעתית, אשר מובילה אתכם, כעולים במעלית, אל עבר שערי האלוהות, אל כס הכבוד ממש.

וזהו ההבדל המהותי בין שמחה כרגש ובין שמחה כתדר, שמחה המגיעה כתוצר של בחירה תודעתית, בחירה נשמתית גבוהה, המתגלה כמוטו לחיים.

כיוון ששמחה המגיעה מתוך בחירה, אינה תלויה כלל בסערות המטלטלות בחוץ. והיא אשר מבדילה בין חול לבין קודש, בין חושך לבין אור.

 

ושומע אנוכי אתכם תוהים וטוענים: 

וכי איך נהיה בשמחה, כאשר האירועים בחוץ כה מעציבים כל לבב?

כיצד נהיה בשמחה כאשר בחוץ יש מלחמה ואנחנו חוששים ופוחדים על חיינו?

ואיך נהיה בשמחה כאשר הבלבול כה גדול ואיננו יודעים מה צופן לנו העתיד?

 

ראו אהובים בבריאה,

תמיד יהיו, בחייכם האישיים כמו גם הקולקטיביים, דברים אשר יסיחו דעתכם מעצמכם ומפנימיותכם, בדיוק מהמקום אשר בו נעשית הבחירה לשמוח.

בעיקר בעת הזו, כאשר המאורעות החיצוניים כה עוצמתיים ורבי השפעה הינם, על כל היבט בחייכם ובמהותכם. כי עת שינויים זו, ומכאן שזהו זמן כביר ורב משמעות לעשות הבחירות הנכונות לחייכם בהווה, כמו גם עבור העתיד הנראה לעין.

כיוון שבחירה בשמחה אין פירושו כי ויתרתם על העצב ועל הפחד.

בחירה בשמחה אין פירושו כי העצב והפחד ייעלמו מחייכם.

כי זוהי עבודת הקודש והאור שלכם, בעיקר בעת הזו כאמור: להחזיק בתדר השמחה לצד הקושי, לצד הפחד והעצב.

יש והיינו אומרים כי כאשר חובקים אתם את השמחה בחייכם, תהיו אף יותר מודעים ודקים באבחנותיכם לחלקי הצל שסוחבים אתם משכבר הימים: לעצב, לפחד, כמו גם לשנאה ולבלבול. כיוון שזו מתנת השמחה: לאפשר לכם להתבונן בנוכחות מלאה, על רגשות נמוכים המבעבעים בהווייתכם, בשקט ובשלווה, להכיר בנוכחותם אבל לא לתת להם להשפיע עליכם.

 

אהובים בבריאה,

עוד דבר אחד אחרון מבקש אנוכי להסב תשומת ליבכם אליו.

ראו נא את אשר אומר אלוהיכם לכם, עמו ישראל. הוא מונה את הלויים, שתפקידם לשיר ולהלל את שירי האל, משמע: מעלי תדר הם מעצם תפקידם, הם כמו שרים את השמחה, מעין שׂרי [שין שמאלית] השמחה. והוא מונה אותם בינות לכל חלקי העם, ששומה עליו להיות באותו תדר השמחה.

כיוון שגם לאנשי האור יש חלקי צל הקיימים בתוכם.

ומה שמבדיל בינם לבין אחרים, היא ההבנה המעמיקה, הידיעה שאין למעלה ממנה, כי לצד הקשיים והאתגרים, לצד הרגשות הנמוכים, לצד המציאות הנתפשת כנכפית על בן האנוש, לצד העבודה התודעתית המזומנת לכל בן אנוש באשר הוא, לצד כל אלה - חובתו, ובוודאי כבן אנוש השם לו את האור כדגל או ככתר על ראשו, להיות בכל הווייתו ובכל מאודו בשמחה ובדיצה, בגילה וברינה, בששון, בחדוה ובצהלה.

 

ולכבוד חג השמחה, מטמיע אנוכי בכל מי הקורא מסר זה, כתזכורת לתודעתכם האנושית, הטבעה אנרגטית של 7 מיתרי זהב, המחברים בין צ'אקרת הכתר אשר במעלה ראשכם, לצ'אקרת ההשרדות אשר במורד גווכם. ההטבעה נראית כ-שבכה או כרשת אנרגטית על גופיכם הרגשיים והאתריים. ותהא זו תזכורת עבורכם לכינור דוד, או ל-נבל, אשר בהם השתמשו הלויים, אנשי האור השרים לשמחת האל ולשמחת הנשמה.

 

וְשָׂמַחְתָּ, וְהָיִית אַךְ שָׂמֵחַ!

הללויה!

​

אהבתי לכל אחד ואחת מכם. 

ברוכים ומבורכים אתם כולכם לבריאה.