האם הסבל נחוץ

קבלו שאלה פילוסופית: האם הסבל נחוץ לנו?

אם הייתי נדרשת לשאלה הזו לפני זמן מה, הייתי חושבת שכן, שהסבל נחוץ לנו.

לשם מה?

כי אנחנו חיים בעולם דואלי - קוטבי, ומבינים הרבה פעמים מהו דבר אחד, על סמך השוואתו לדבר ההופכי לו.

אז איך נדע מהו אושר? אם נדע מהו סבל.

לאחר כמה זמן, הייתי עונה על השאלה הזו בשלילה:

אנחנו כבר יותר מפותחים, והעידן החדש כבר כאן, אז בטח יש אנשים שלא צריכים לחוות סבל כדי להתפתח. בטח אפשר ללמוד ולהתפתח מתוך שמחה, מתוך אהבה, מתוך שלווה... לא חייבים ללמוד ולהתפתח רק מתוך השיעורים הניתנים לנו תוך כדי החיכוך וההתמודדות עם הסבל.

אבל הנה עוד נקודת מבט מעניינת - ראו בתמונה (בתרגום חופשי):

"התשובה היא כן ולא.

אם לא היינו חווים סבל, לא היינו יכולים לפתח בעצמנו עומק באנושיות שלנו, לא היינו מפתחים ענווה או חמלה.

הסבל עושה סדק בקליפה של האגו.

ואז מגיעה הנקודה שבה הסבל כבר השיג את מטרתו בהתפתחות שלנו.

הסבל הוא הכרחי עד אשר אנחנו מבינים ומגיעים להכרה, כי הסבל כבר איננו נחוץ לנו!"

ואת זה כתב אקהארט טול המואר ["כוחו של הרגע הזה"].

אורית הדר