וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ: (תהלים פרק א פסוק ג)
חזרנו מעוד חופשה בצפון.
במקום הקבוע, בנחל שמחכה רק לנו. נדיב וסבלני.
ואולי זו העת המסויימת הזו של רגע לפני השנה המתחדשת, או סוף של קיץ עצל, ואולי משהו שמבקש להתדייק, אבל חזרנו מלאי געגוע לחיים שעוד לא נחייו.
חזרנו עם תחושה שבמרחק שינוי חצי זווית, ישנו מסלול חיים שמחכה להחיות.
כשלימדתי פיתוח קול (17 שנים מלאות וגדושות), לימדתי למצוא את "הטון הטבעי".
מהו הטון הטבעי?
צליל מאוד מסוים, ושונה מאדם לאדם, שכאשר מדברים בו, כל הרזוננסים בגוף מהדהדים.
ומה זה אומר שהם מהדהדים?
זה אומר שכשהצליל נמצא במקום הנכון, האדם משקיע מינימום מאמץ בהפקת הצליל, וכל הגוף מתגייס למענו בקלות למקסימום ווליום.
חצי טון מתחת - אין תהודה מספקת והצליל לא מגיע.
חצי טון מעל- הצליל מאומץ וקצרה הדרך לצרידות. מה גם שהוא מאוד לא נעים לאוזן השומע.
כך שהמיקום *המדוייק* הוא קריטי ממש, וכשהוא מתקיים, אלוהים בעצמו בא להשמיע את שירתך.
אז רגע לפני שהשנה הזאת מתפרצת במלוא יופיה ואתגריה המשונים, אני מבקשת עבורינו:
למצוא בעדינות וסוף כל סוף את הטון הטבעי.
מבינה שזה חיפוש של שינוי זווית.
אולי במעלה אחת.
אבל כשזה יהיה זה
כל העולם יהדהד בשמחה את השיר.
מאחלת לכולנו השנה את חוכמת השיר הזו.
בתמונה:
השיר והעץ ופלגי הנחל.
(אלה שאני שלהם).
איילת חן
Comments