הכשרון שלנו

קבלו משפט מקסים, המיוחס לצייר האלמותי פאבלו פיקאסו (בתרגום חופשי):

"משמעות החיים היא למצוא את הכשרון שלך, את המתנה שקיבלת מאלוהים.

תכלית החיים היא למסור אותה הלאה...."

ואני מוסיפה:

אני פוגשת הרבה אנשים בקליניקה, שמחפשים את הייעוד שלהם בחיים. לעתים החיפוש מייגע ודורש נקיון פנימי גדול, שחרור מדפוסים ומפחדים ישנים, גיוס אומץ, והרחבה של האופק הפנימי שאליו מעזים להתבונן ולחלום. ולעתים החיפוש קליל, ודורש רק הגדרה מחודשת, התאמה וכיוונון קל, והתכווננות פנימית.

רק מה?

אם לא מתכוונים להוציא את המתת האלוהי שלנו לאור, לממש ולהגשים אותו, אז אין לו משמעות, והוא מתבזבז לריק. זה ממש מקסים לדעת שאנחנו מוכשרים, וזה עוד יותר משמעותי אם אנחנו אוהבים את הכשרון שלנו. אבל אם זה נשאר רק ברמת הפוטנציאל ללא מימוש מעשי, לא נוצר שם שום ערך אמיתי.

לא משנה מה הכשרון שלנו: לגדל אפרסקים טעימים, או ללמד ילדים צעירים לצייר, או לסרוג סוודרים יפים, או לנגן באקורדיון, או למכור נהדר גלידה, או להנהיג מהפיכה בפייסבוק, או לנהל עובדים מסורים, או להקשיב לאנשים שזקוקים להקשבה - לכל אלה יש מקום וביקוש בעולם שלנו.

מה שחשוב, זה שנעניק את המתנה שלנו הלאה.

שניתן לאנשים ליהנות ממנה.

שניתן לעצמנו הזדמנות להתחכך עם המגבלות שלנו, להרחיב את האופק שלנו, להגדיל את הגמישות שלנו, להעשיר את יכולת הבחירה שלנו, ולהתפתח עוד ועוד תוך כדי התהליך.

מה שחשוב, זה שניצור לעצמנו משמעות.

מה שחשוב, זה שניתן לעצמנו מתנה, בכך שניתן את המתנה שלנו למי שצריך אותה.

ומה הכי יפה?

שתמיד! תמיד יש ויהיה, מי שצריך את המתת הכשרוני שלנו.

אורית הדר