קבלו משפט נפלא ממש, שממצה את רוב הגישות המכוונות לחיים מספקים, בריאים ושופעי אהבה, שאמר טיך נהאט האן [Thich Nhat Hanh], שהיה נזיר בודהיסטי, מורה, סופר, משורר ופעיל שלום וייאטנמי (בתרגום חופשי):
"הרגע הנוכחי הוא הרגע היחיד הנגיש לנו, והוא מהווה שער לכל הרגעים."
ואני מוסיפה:
רובנו מתקשים להיות בהווה.
לרוב אנחנו זוכרים את מה שהיה לפני רגע, או אתמול או לפני שנים, וזה מעלה בנו רגשות שונים, למשל: צער, אכזבה, אשמה, כאב, געגוע.
או לחילופין אנחנו משננים מה צריך עוד לקנות במכולת, או מה מצפה לנו מחר או בעוד שנתיים, דבר שמעלה בנו לעתים רגשות של פחד, דאגה ולפעמים תקווה.
בכל מקרה, אנחנו עסוקים רוב הזמן בדברים שעברו ולא ישובו עוד, כי היו בעבר וכבר חלפו, או בדברים שעוד לא הגיעו, ואולי גם לא יגיעו בכלל, כי מי יודע מה צופן לנו העתיד, שהרי העתיד הוא צבר של הסתברויות.
החיים מתרחשים רק בזמן אחד, והוא ההווה.
הרבה אנשים מצליחים לנתק את ה"מיינד", את המחשבות שלהם, את המוח החושב שלהם, רק כשהם מצויים ברגיעה, במדיטציה, או בכל פעילות שמאפשרת להם להשקיט את זרם התודעה שלהם, כגון באמצעות עיסוק בספורט, באמנות וכד'.
אבל יש עוד דרך להיות שם. פשוט להחליט על כך ולעשות מה שנקרא: דיבור עצמי [Self Talk], שזה אומר לדבר אל עצמי ולפרוט כל מה שקורה לי כעת, ברגע הזה ממש.
זו אחת הדרכים האפקטיביות להישאר בזמן הווה, וגם היא דורשת תרגול. ועם כל תרגול, הזמן שנצליח להיות בהווה, ילך ויגדל.
וזיכרו: החיים הם עכשיו. החיים הם מצרף של כל רגע ורגע ורגע.
וגם ברגע הזה.
וגם עכשיו.
וזה דורש להחליט להיות בהווה.
זוהי החלטה מודעת ובעלת משמעויות רבות, מאתגרת ומאד מאד מתגמלת.
אורית הדר
Comments