אז כולנו מייחלים לנס. מתישהו בחיים של כל אחד ואחת, אנחנו מחפשים נס.
וכיוון שאחת ממהויות חג החנוכה, היא יצירת הנסים, חשבתי שזו הזדמנות טובה לפתוח את הנושא J
מהו נס?
נס הוא פלא בריאה.
נס, מעצם טבעו, מתרחש מחוץ לטבע, מחוץ לגבולות של תכנון ליניארי ארצי של מימד שלישי.
נס הוא יצירה של יש מאין.
נס הוא למעשה חיבור של רוח וחומר ברמה הגבוהה ביותר האפשרית.
הגשמת נס מחייבת התקיימות של 3 מצבי תודעה, המצויים זה מעל זה במעין תבנית מדורגת:
כוונה,
אמונה,
ידיעה.
*כוונה*: אם אנחנו מייחלים לנס, אנחנו אמורים להיות מכוונים בתודעתנו לחולל נס. לא יתחולל נס ללא כוונת מכוון. וכאשר אנחנו מכוונים לנס, אל לנו לתכנן את הדרך שבה יקרה הנס, כיוון שהבריאה תמיד חכמה ונבונה יותר מאיתנו. תמיד תמיד היא "תדע" את הדרך הנכונה לטובתנו הגבוהה ליצירת הנס עבורנו. והלוא, אם נתכנן את הדרך בה יגיע הנס, למעשה הוא לא ייקרא נס, כי אם תוצר המגיע מתכנון מוקדם.
*אמונה*: אנחנו אמורים להאמין באמונה שלמה כי הנס אפשרי עבורנו, כיוון שאנחנו ראויים לנס הזה, כי אנחנו אהובים מבורכים מעצם היותנו. רק כאשר אנחנו מאמינים באמונת אמת עמוקה, בכל לבבנו, מאודנו ונפשנו, כי אנחנו ראויים, ומבורכים ואהובים עד אין קץ, רק אז יתרחש הנס. ומנסיון J רובנו חייבים בעבודה עצמית מעמיקה ומתמשכת, כדי להטמיע בתוכנו אמונות מעצימות אלה.
*ידיעה*: אנחנו אמורים לדעת למעלה מכל ספק, בידיעה חד משמעית, זכה ותמה, שהנס אכן יתממש ויתגשם.
ידיעה טהורה ומזוקקת כמוה כמצב תודעה מתמשך של ידיעת האני הגבוה, ידיעת החושך מן האור, ידיעת החול מן הקודש, ידיעת המוץ מן הבר, ידיעת הטמא מן הטהור.
זוהי ידיעה שאין למעלה ממנה.
זהו מצב התודעה הגבוה ביותר, הנדרש לבריאת נסים.
זהו, מכל 3 מצבי התודעה, מצב התודעה הכי מאתגר....
וכאשר אנחנו מחוברים לידיעת מהות עצמית כזו, אנחנו מפסיקים לחכות לנסים "מן האלוהים אשר בשמיים", כי הרי אנחנו עצמנו מחוללים נסים בחיינו.
ואז הביצית מופרית על ידי הזרע, ונוצר תינוק עם נשמה באפו.
ואז הרעיון מקבל חיים משל עצמו ומתגשם בעולם הפיזי.
ואז הרצון מקבל צורה ומסגרת, ומתממש כמו מעצמו.
ואז הבחירה מקבלת כלי קיבול ותוכן, ונבראת יש מאין.
ואז היצירה מקבלת את האור האלוהי הטמון בנו, ופורה את פירותיה המקודשים. והיא מקבלת את האישור והאות להתממש, ועוברת מן המימד שכבר מתקיימת היא בו לחלוטין, למימד השלישי כאן ועכשיו.
מכאן, נוכל לקחת לעצמנו הרשאה למזג ברכה עדכנית עם הברכה המקודשת העתיקה, כדי לסנכרן בין הבריאה העצמית לבריאה השמיימית, כך שנוכל לקדם ולהטמיע בפנימיותנו את הידיעה העמוקה הנדרשת כדי לחולל נס:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם,
ומבורך אני, ניצוץ אלוהי היודע לחלוטין את אלוהים, כי נבראתי בצלמו,
ועושה אנוכי נסים לטובתי הגבוהה בַּזְּמָן הַזֶּה;"
אורית הדר
Comments