חשיבת יתר

נכון שלימדו אותנו משפטים כמו: "סוף מעשה במחשבה תחילה"?

נכון שלימדו אותנו לחשוב טוב טוב טוב לפני שעושים משהו??

נכון שאנחנו מלמדים את ילדינו "לחשוב טוב על התוצאות של מעשיהם"?

נכון שלרוב, לימדו אותנו שיותר חשוב לחשוב מאשר להרגיש?? (במיוחד לגברים שבינינו, אבל אני מכירה גם לא מעט נשים כאלו...).

אז בואו תראו מה עושה לנו "חשיבת יתר", הנה בתמונה כאן [בתרגום חופשי] (לא ידוע מי הגה את המשפט):

"חשיבת יתר הורסת אותנו. היא הורסת את הסיטואציה, מסובבת את הדברים, גורמת לנו לדאוג, וגורמת לדברים להיראות בעינינו גרועים יותר מאשר הם באמת."

ואני מוסיפה:

זה לא שאנחנו אמורים להפסיק לחשוב.

ממש לא!

אלא שאנחנו אמורים יותר להרגיש!

בקליניקה אני פוגשת אנשים, גברים ונשים, שיש שונות גבוהה בסיבות שהביאו אותם אלי לטיפול. אבל יש דבר אחד המשותף לרובם, וזה שהם לא ממש מרגישים... לא ממש "זוכרים" איך זה להרגיש... חוששים להרגיש... כבר לא יודעים איך לפתוח את הלב שלהם.

והם בעיקר חושבים. נסמכים על החשיבה שלהם. מנסים לשלוט בחייהם באמצעות החשיבה.

כשאני נותנת לפעמים למטופלים שלי לצייר את עצמם, הם, ללא מודע ובלי כוונה, מציירים את עצמם עם ראש ענק, ועם בית חזה קטן... ואין לכך שום קשר ליכולות הציור שלהם. יש לזה קשר הדוק, למידה שבה הם תופשים את עצמם, בהיבטים הלא מודעים שלהם, כחושבים יותר מאשר מרגישים. כמטפחים ומעריכים יותר את ה"איברים" החושבים, מאשר את ה"איברים" המרגישים.

בעיקר בעיתות משבר, שינוי וקושי, אנשים מנסים לא להרגיש, ובעצם מדחיקים את התחושות שלהם, מתוך אשליה שאם הם לא יתנו לרגשות להפריע להם, הם יוכלו לשלוט ולתפקד טוב יותר ולהיות יותר יעילים ואפקטיביים.

אבל זו שגיאה, כמובן!

לא רק שהם משלמים וישלמו מחירים גבוהים בהדחקות כאלה (מחירים גופניים, בריאותיים, פסיכולוגיים ונפשיים).

אלא שרק היכולת שלנו לחוות ב"לב", להרגיש בעוצמה, לחוות את כל מנעד הרגשות, לתמלל לעצמנו מה שמרגישים (ואתם יודעים כמה מילים רגשיות יש לנו בעברית? עשרות רבות...), מאפשרת לנו להתמודד טוב יותר עם כל מה שהחיים מזמנים לנו.

אורית הדר