בפרוש עלינו שנה חדשה, אחרי שנה אלימה וקשה במיוחד, כאשר רבים מאיתנו מיטלטלים בין מציאות קשה אחת לאחרת, ושבמהלכה, עבור רבים, תחושת חוסר האונים הולכת ומעמיקה, נושא יצירת המציאות מקבל משנה תוקף.
גם מי שהפך את יצירת המציאות לשפה יומיומית שגורה, כזו שהיא חלק בלתי נפרד מחייו, מוצא עצמו בסוג של משבר אמון, אל מול אוזלת היד וחוסר היכולת הממשית להשפיע על המציאות, כפי שהיא ניבטת מכל עבר.
לעיתים, הקונפליקט הזה עשוי לגרום לכפירה של ממש בדרך החיים, או בתפיסה הכל כך חשובה הזו.
דווקא בימים שכאלה, חשוב להיזכר ביכולות הללו, ויותר מכך, בזכות הטבעית שיש לכל אחד מאיתנו ליצור את מציאות חייו.
במאמר זה, נניח הנחות בסיס באשר ליצירת מציאות, ונזמין את הקוראים להיחשף לדרך הייחודית של קינטיקה ליצירת מציאות בעת הזו.
ראשית, לתפיסתנו, הסברה הטוענת שכל אדם יכול לברוא כל מציאות שבה הוא חפץ, וזהו רק עניין של מיומנות או של אמונה, היא שגויה מיסודה.
גם ביצירת מציאות ישנן מגבלות. העיקרית והרלוונטית בעת הזו, היא השאלה האם ישנה אפשרות ממשית להשפיע באופן אישי על מציאות קולקטיבית.
נניח כאן שתי הנחות יסוד:
ישנם תהליכים גלובליים, חלקם קשורים בצורך הרדיקלי לפרק מבנים חברתיים ותודעתיים ישנים, על מנת לבנות חדש, מיטיב ובריא יותר. תהליכי פירוק שכאלה הם מכאיבים, אבל נדרשים. האפשרות של אדם יחיד לשנות מציאות גלובלית היא זניחה. נדרשת מסה קריטית של תודעות מכווננות, ממוקדות ועוצמתיות, על מנת לחולל שינוי קולקטיבי.
לכל אדם יש שיעורי חיים איתם נשמתו מגיעה לעולם. חלקם קשורים באתגרים אישיים הייחודיים לו ולחייו, חלקם קשורים להיותו פרט בתוך חברה. גם הבחירה הנשמתית להיות כאן, בארץ הזו, בתקופה כה מורכבת ומאתגרת, הינה חלק משיעור חיים משותף, אותו כל אחד עובר בדרכו.
בשורה התחתונה, כשאנחנו ניגשים לנושא כמו יצירת מציאות, אין כאן יומרה להשפיע על המציאות הגלובלית. עם זאת, מעצם יצירת המציאות הפרטית, זו שבדלת אמותיו של כל אדם, תשתנה עבורו חוויית החיים גם בתוך מציאות מורכבת.
אחרי ששרטטנו את גבולות הגזרה, ניתן לפרוש את התפיסה שלנו בקינטיקה ליצירת מציאות.
כשאנחנו מדברים על יצירת מציאות בשיטתנו, אנחנו מדברים על יצירת שיתוף פעולה עם כוחות יקומיים. ניתן לקרוא לאותם כוחות בשמות שונים: אנרגיה, מלאכים, הדרכה גבוהה, חוקי הבריאה, או ישויות אור. זה לא באמת משנה. אנחנו נעזרים בכוחות חיצוניים לנו, ויש בכך גם אמירה לגבי התפיסה שלנו את הדברים.
מכאן, שאנחנו חייבים לקחת 100% אחריות על חלקנו ביצירת המציאות, אבל החלק שלנו הוא לא השלם. החלק שלנו אינו כולל, ואינו יכול לכלול, את החלק שעליו "אחראים" מדריכי הרוח.
לתפיסתנו, בכל רגע ורגע ממציאות חיינו, ישנן מציאויות נוספות, מקבילות, פוטנציאליות, אשר במחי סנכרון, יכולות להפוך להיות המציאות הגשמית אותה אנו חיים.
במילים אחרות, קיים נתיב פוטנציאלי עבור כל אחד, בו כבר עכשיו מתקיימת מציאות אחרת, רצויה יותר.
נאמר כאן משהו שהוא אולי קצת קשה לנו לתפיסה כמי שחיים במימד הזה.מימד הזמן שונה אצלנו כבני אנוש, מאשר במימדים, שבהם מצויים מדריכי הרוח. בעולם שבו אנחנו חיים, אנחנו חווים זמן או מרחב באופן ליניארי. אנחנו יכולים לתפוס שמה שקרה אתמול חלף, ומה שיקרה מחר עוד עתיד לקרות. לא כך בעולמות הרוח. ההתניה הארצית, לפיה, יש זמן שלוקח על מנת לממש דבר מה מסויים, לא קיימת בעולם הרוח. למרות שהחוויה של זמן מאוד אמיתית בעבורנו, זה לא באמת מה שקורה ביקום.למעשה, הזמנים עבר הווה ועתיד, מתקיימים ביקום כל הזמן באופן סימולטני. בו זמנית.כלומר, המציאות שאנחנו מזמנים לעצמנו, כבר עכשיו מתקיימת במימד אחר, אבל יתכן שיקח זמן עד שתסתנכרן עם מציאות החיים שלנו במימד הזה.
גם המציאות שאנחנו חווים, כמציאות אחת ויחידה, אינה כזאת. כל הזמן מתקיימות מציאויות מקבילות בו זמנית. זה לא שיש עוד "אני" אחר בזמן הזה, אלא שיש מציאות פוטנציאלית, שאליה אנחנו יכולים להסתנכרן.
זה מורכב לתפיסה, אבל חיוני להבנת עניין יצירת המציאות.
יש מי שדימה עניין זה לצפייה בערוץ טלוויזיה. חישבו על ערוצי הטלוויזיה המוכרים לכם. כשאנחנו צופים בערוץ אחד, בו בזמן, מתקיימים שידורים אחרים, שגם להם יש קו זמן מסויים, והם מתקיימים גם אם איננו צופים בהם. אלה המציאויות המקבילות שמתקיימות, אך אינן נחוות.כך לגבי המציאות. ישנן מציאויות אחרות, גרסאות שונות של האני, שמתקיימות בו זמנית, בעוד שאנחנו חווים, בהכרה הערה והארצית שלנו, מציאות אחת בלבד.אם נרצה להעביר לערוץ אחר, יש לצאת מהערוץ בו אנו צופים, ולבחור את הערוץ הרצוי לנו לצפייה.
כך גם במציאות חיינו. אנחנו חווים מציאות אחת, בעוד שמתקיימות בו זמנית, מציאויות נוספת, ועוד גרסאות של האני שלנו, שלמות ומוכנות להתגלמות, רק שאינן נחוות על ידינו.
כשם שניתן להחליף ערוץ בטלויזיה ואז אנחנו צופים בסרט אחר לחלוטין, כך ניתן להחליף נתיב למציאות מקבילה, הזמינה עבורנו כבר עכשיו.
והנה כאן הטוויסט: ובלבד שהערוץ הזה נמצא בחבילת הצפייה שרכשנו, להלן שיעורי החיים איתם באה נשמתנו לעולם.
כלומר, כשאנחנו מדברים על יצירת מציאות, אנחנו מדברים על מעבר לערוץ או נתיב מציאות, שכבר מתקיים ברגע הזה עבורנו. כל הנתיבים המתקיימים, צריכים להימצא בהלימה ובהרמוניה עם חוזה הנשמה שלנו.
האם זה אומר שלא ניתן ליצור מציאות טובה יותר משלנו? ההיפך הוא הנכון. מציאות מקבילה, או מציאויות מקבילות, אליהן אנחנו עוברים, יכולים לעלות על כל דמיון. כל תצורה של אני עתידית, או מקבילה, כזאת שאני יכולה ממש לדמיין ולחוש, נמצאים שם בנתיבים המקבילים הללו. למעשה, מדובר על התגלמות אחרת של האני שלי.
בחלק הפרקטי של הדברים, על מנת לעבור לנתיב מקביל, נדרשת אנרגיה עוצמתית. נדמה את זה לשיגור אדיר. נדרש מנוע רב עוצמה על מנת לבצע את ה"שיגור" לנתיב מציאות מקביל. האנרגיה הזו נוצרת, בין היתר, מהטענה פנימית של רטט גבוה מאוד, ואין הכוונה כאן למצב רוח טוב, אלא גל אנרגטי מהיר ועוצמתי.
ולכן, לא נוכל לעבור במחי בקשה. כשאנחנו מבקשים ליצור לנו מציאות מסויימת, אנחנו לא יכולים רק לבקש. כבר הוכח במדידות במכשירי EEG, שתדר של תחינה או בקשה ואפילו השתוקקות, הם תדרים נמוכים. הם רוטטים חלש מדי.
כשאנחנו עוברים למציאות מקבילה, אנחנו למעשה תובעים את המעבר הזה. אנחנו נכנסים לדמות המנהל.ת האסרטיבי.ת שבתוכנו, ודורשים שיתבצע מעבר למציאות הרצויה.
האפשרות לעבור למציאות מקבילה, מיטיבה, בריאה ומלאת נחת, מונחת לפתחו של כל אחד מאיתנו, כזכות בסיסית וכיכולת טבעית. בהחלט נדרשת מיומנות מסויימת ומתודה ברורה, אך אלה זמינות לכולם בכל עת. בתקופה זו, בצד המציאות הקולקטיבית המאתגרת שאנחנו חווים, בל נשכח, שהשמים קרובים מתמיד. שנפתחות בפנינו כל הזמן יכולות טבעיות אשר עולות על כל דמיון.
בעת הזו, כאשר כולנו משוועים לרווחה אישית בכל מובן, המעבר בין נתיבים הוא אופציה הזמינה לכולם.
שהשנה החדשה הזו תביא איתה התחדשות ובנייה חדשה מיטיבה לכולנו.
אורית הדר ואיילת חן
Comments