הנה דוגמא לדברים שרואים משם ולא מבינים פה... כלומר, שרק במרחק הזמן, בדיעבד, מבינים דברים אחרת לגמרי, מאשר בזמן שהם התחוללו. ומה שעלול להיראות כעת כ״מזל רע״ או כ״אסון״ או כ״איום ונורא״, רק אחרי זמן מה ניתן לפרשו לטובה. רק לאחר זמן, ניתן לראות את ״התמונה הגדולה״, מבעד לפרשנות אחרת ומושכלת יותר, ובפרספקטיבה מיטיבה יותר.
זה קצת כמו להתבונן בדף לבן שבמרכזו מצוייר כתם שחור. כשמקרבים את הדף לאף, רואים בעיקר את הכתם השחור: מכוער, מלוכלך, מפחיד, מאיים, גדול....
אבל כשמרחיקים את הדף ומחזיקים אותו רחוק מעינינו, פתאום מתגלה תמונה אחרת: הכתם עוד נשאר, מן הסתם, אבל הוא הרבה יותר קטן בהשוואה לגודל הדף, ניתן להבחין בצורה המעניינת שלו, וגם אפשר שיעלו לנו הלובן והנקיון של כל מרחב הדף.
והנה המשפט היפה פה בתרגום חופשי:
"לפעמים כשמרגישים שהחלקים מתפרקים, בעצם בדיעבד מסתבר שהחלקים נפלו למקומם הנכון, והדברים הסתדרו לטובתנו הגבוהה ביותר. "
וגם בעברית יש משפט נפלא, שאומר דבר דומה, של נחמן הברסלבי:
"יש עניין שנתהפך הכל לטובה..."
אורית הדר
Comentários