לואיז היי [Louise Hay], שהיתה בין המורות הרוחניות הראשונות במאה שעברה, אמרה את המשפט היפה והחכם הבא (בתרגום חופשי):
"אני לא מתקנת או מסדרת או פותרת בעיות.
אני מסדרת או פותרת את החשיבה שלי.
ואז הבעיות נפתרות ומסתדרות מאליהן!"
ואני מוסיפה:
המציאות אינה ניתנת לסידור או לפתרון או לשינוי.
הדבר היחיד שניתן לפתור או לשנות, הוא את התפישה שלנו.
למה?
כי בעצם, אין מציאות מחוץ לנו.
המציאות החיצונית, מקורה בנו, בפנימיותנו.
זה, אגב, גם המקום היחיד שאפשר לנהל, או לבחור אחרת. כל היתר הוא מחוץ לאיזור השליטה או הבחירה שלנו.
מה שקורה לנו בחיים, הוא תשקיף, מראה והדהוד, של מה שקורה לנו בתוכי תוכנו: המחשבות, הזכרונות, ההבנות, ה״תכנותים״, התפישות, האמונות, התובנות...
גם אלה שמשמחים אותנו ואליהם אנחנו מייחלים, וגם המבאסים, שעליהם היינו מעדיפים לוותר....
אז מה זה אומר?
שאם אנחנו ״מסדרים״, מקבלים, מתמירים, משנים, אוהבים, מעריכים, מפרשים, מעבדים רגשית, מתרגמים, מפענחים אחרת, מכילים ומודים - אזי מהר מאד, גם המציאות החיצונית משתנה בהתאם.
וזה חופש עצום, שחרור ענק, להבין את עומק הרעיון הזה ולחיות על פיו.
אורית הדר
Comments