סבלנות בתדר הנכון

קבלו סיפור אמיתי מהחיים.

לפני כמה שנים, נסעתי בשבת אחת לירושלים, עם מי שהיה בנזוגי אז. נסענו לראות שלג, יחד עם 2 מליון אנשים שהיו איתנו בדרכים....😊

עד שקלטנו שאנחנו לא לבד על הכביש 😕, ועד שהבנו את גודל הטעות, כבר אי אפשר היה לסטות לדרך אחרת ולחזור הביתה.

הדרך הלוך ארכה 4 שעות ! והדרך חזור ארכה 3 שעות... כן כן. (מרמת גן, כן??)

אז בהתחלה השתגענו, ולאחר מכן התעצבנו וקיטרנו.

אבל בנקודת זמן מסויימת, הבנו את גודל ההזדמנות, ששנינו "שבויים" ברכב שלנו, וזו היתה הזדמנות לשיחת עומק אינטימית, כמו גם לצחוקים ולשירה בקול רם ובזיופים ביחד עם השירים ברדיו.

בסופו של יום, היתה לנו חוויה מרנינה.

אז ממש בעניין זה, הנה משפט ממש מקסים שאמרה ג'ויס מייר [Joyce Meyer], שהיא אשת רוח, מרצה וסופרת (בתרגום חופשי):

"סבלנות היא איננה היכולת לחכות.

סבלנות היא היכולת לשמור על גישה נכונה, ועל תדר רגשי חיובי וגבוה בזמן הציפייה."

ואני מוסיפה:

באיזו ציפייה ו"חיכייה" מדובר?

בכל ציפייה בעצם: החל מעמידה בתור בבנק, דרך עמידה בפקקים בכביש, דרך הציפייה שאהוב ליבנו יגיע הביתה, וכלה בציפייה שאהוב ליבנו יופיע כבר בחיינו...

אנחנו יכולים לבחור: לחכות בלחץ ובדאגה, תוך כסיסת ציפורניים, במחשבות שחורות וקשות על איך זה יהיה כשהוא יגיע אם בכלל, ובמריטת עצבים שלנו ושל הסובבים אותנו.

ואנחנו יכולים לבחור שהציפייה תעבור עלינו בנעימים:

בתור בסופר, אפשר להסתכל בסקרנות על האנשים סביבנו, ואיך כל אחד מבלה את הזמן עד שיגיע תורו לקופה, ואפשר גם להעריך את כל שפע המוצרים על המדפים ואיזה כיף זה לחיות במקום של שפע כזה... בפקק בכביש אפשר להסתכל על הנוף, ולהצטרף בקולי קולות למוסיקה מהרדיו...

וכשאנחנו מצפים שאהוב ליבנו יופיע בחיינו, אפשר, בין יתר הדברים, להודות מכל הלב ולעתים תכופות ככל האפשר, על הטוב שכבר קיים בחיינו, ולזכור שבעזרת חוק המשיכה ("דומה מושך דומה") נמשוך אלינו את האדם המדוייק לחיינו, והוא יבוא מתוך מחשבות של שפע ולא מתוך מחשבות על חוסר ומחסור, ולכן ההודיה היא חיונית...

במילים אחרות:

אולי לפי השעון, הציפייה תארך אותו הזמן בדיוק, בין אם נעביר אותו בקושי ובין אם נבחר להעביר אותו בטוב....

רק שבזמן הפסיכולוגי, בהיבטים הרגשיים של הציפייה, אנחנו נרגיש ונחווה את הזמן כעובר הרבה יותר מהר, אם נעביר את הזמן בטוב.

ויש האומרים, שאם בוחרים להעביר את הזמן בטוב, הוא עובר יותר מהר לא רק בחוויה, אלא גם בשעון....

מהנסיון האישי שלי, הזמן עובר בסוג של קצב אחר, כשמחכים מהתדר הנכון.

אורית הדר