של מי העסק הזה

זו חוכמה גדול מאד! איך "להרים" את עצמנו כשאנחנו ב"דאון"....

יש הרבה שיטות, וכל אחת מועילה לאנשים שונים בזמנים אחרים, ובסוגים שונים של דאון....

עולה בדעתי שיטה אחת טובה שמציעה ביירון קייטי מ"העבודה":

היא מציעה להבחין בין מה שהוא "העסק שלי", מה שהוא "העסק של האחר" ומה שהוא "העסק של אלוהים".

ה"עסק של אלוהים" משמע: דברים שממש לא בשליטתנו: מזג אויר, תאונות, צירופי מקרים...

"העסק של אחרים" משמעו בדיוק מה שזה אומר, עניינים של אחרים: הגוף שלהם, הבריאות שלהם, ההתנהגות שלהם, התפישות שלהם וכד'. כשמזהים שזה של מישהו אחר, זה ממש לא ענייננו לעסוק בו, גם לא מהבחינה הרגשית. זה של מישהו אחר. זה לא נוגע לנו, גם אם האדם השני יקר לנו. ואם נחשוב על זה לרגע, גם כאן אין לנו ממש הרבה שליטה, אם בכלל...

"העסק שלי" אלו דברים שנוגעים לנו א-י-ש-י-ת: ההתנהגות, התפישות, הגוף, התקשורת, היחסים (אבל: אנחנו, כלומר הצד שלנו ביחסים, כן?).

כל פעם שאנחנו עוסקים ב"עסק של מישהו אחר" - אנחנו נופלים לדאון: לכעס, לתסכול, לעצב, לדאגה, לבאסה...

ואם חושבים על זה לעומק, רוב הדברים קשורים או לעסק של אלוהים או לעסק של אחרים. מעט דברים הם באמת העסק שלנו.

ההמלצה: בכל פעם שאתם מרגישים ב"דאון", שאלו את עצמכם: בעסק של מי אני נמצא עכשיו??

אחרי שתראו שאתם בעסק של מישהו אחר או של אלוהים, מיד תחזירו את עצמכם ל-"עסק שלכם".

ככה תחוו שוב אהבה לעצמכם, וככה גם תחזירו אל עצמכם את החוויה של הכוח והעוצמה שלכם.

אורית הדר