יקרים וברוכים לבריאה,
כאן תמורה.
חוגגים אתם את יום האהבה.
וכי מהי אהבה?
חושבים אתם כי האוהבים מתנהגים כמעט כ-חולים: עיניהם נוצצות, מצחיהם לוהטים, ליבותיהם פועמים בעוז ובמהירות, וידיהם רועדות.... J (החיוכון ממנה).
אבל יקיריי, זוהי התאהבות. זוהי אינה אהבה.
זוהי התאהבות, הנדרשת לכם בעודכם מכינים עצמכם לחבור לבן או לבת זוג.
זוהי התאהבות, שיש בה עוורון, הייתי מדייקת: עיוורון חושים, כדי שתצליחו לגשר על פני הפערים הטבעיים ביניכם לבין בן הזוג הפוטנציאלי.
זהו עוורון לצורך, שבמהלכו תוכלו לפנטז, תוכלו לדמיין, תוכלו לשחזר את הרטט, שיאפשר לכם למשוך לחייכם את האהבה. לשחזר את הרטט אשר מיועד גם לאלו אשר אינם מכירים אותו עדיין. כיוון שרק באמצעות הרטט הזה, תוכלו להתחיל לחבור אל האהבה.
וזוהי אכן ההתחלה בלבד.
כיוון שאחרי ההתאהבות, האורכת כמה חודשים במקרה הטוב, תגיע האהבה.
האהבה בשלב השני היא הרבה יותר ארצית, במובן זה שהאהוב אינו נראה כבר כמושלם, והוא מביא עימו שק של עניינים לא פתורים משלו.
ואז, יקיריי, מתחילים החיים האמיתיים.
הכוונה במילותיי אלה, כי עולה ציפייה, בשלב הזה, כי תוכלו לפתור זה לזו את הבעיות שכל אחד הביא עימו אל החיים המשותפים.
הלא כן?
האם מוכר לכם מצב זה?
אהובים, לא תוכלו לפתור את הבעיות של אהוביכם.
גם לא של ילדיכם, אם בפתרון בעיות עסקינן...
האנשים היחידים שתוכלו לעזור להם, הם אתם עצמכם.
ברגע שתבינו כי המציאות שלכם היא מעין אשליה, ושהיא משקפת במדויק את המתחולל בנפשותיכם פנימה, כי אז תבינו שכל העבודה ההתפתחותית אמורה להיות פנימית. וזוהי הבנה עצומה, כיוון שבכך תחזירו לעצמכם את הכוח, ואת העוצמה, ואת השליטה. (הייתי מדייקת: את חווית השליטה, עד שתלמדו כי אין ביכולתכם למעשה לשלוט על מאומה....)
כיוון שאז תדעו כי בידכם מצוי המפתח לאושר. וכי הדלת לאושר אף פעם לא ננעלה, כך שאין צורך כלל במפתח.
נדרשת הסכמה והבנה. נדרשת הסכמה לצלול לתוך נפשכם פנימה, ולעשות את העבודה הנדרשת.
ואז יש בידכם שתי אפשרויות:
האחת, להתבונן בחלקים שאינכם אוהבים בעצמכם (רמז: כל מה שאינו רצוי בחייכם ואתם מזהים אותו מחוץ לכם, בעצם משקף את פנימיותכם), לבדוק מאיפה באו ומהיכן מוכרים, ואז להתמירם בחזרה אל הבריאה.
השניה, להתבונן בחלקים הללו, ואז לקבלם אל חיקכם באהבה, בבחינת: הבסיס לאהבת אמת בחוץ, מצוי באהבה ללא תנאי פנימה, אל עצמכם תחילה.
האם ברורים דבריי??
ואז תוכלו לגעת בגרעין האהבה האלוהית, שהיא-היא האהבה העילאית, המרוממת, שאינה תלויה בדבר, שאין לה ולא כלום עם רגשות נמוכים, שהיא האהבה המרפאת.
היא אהבת אמת!
ואני מציידת אתכם במתנתי לשבת, ומטביעה בצ'אקרת הלב של כל אחד ואחת הקוראים מילותיי אלה, את סימן הצליל האלוהי, שישמיע לכם את צלצולו בליבכם כל אימת שתגעו ותרגישו את הברכה אשר מצויה באהבת אמת, הוא סימן מפתח סול מוזהב.
~ אמת ויציב ושריר וקיים ~
אהבתי לכל אחד ואחת מכם.
ברוכים ומבורכים אתם כולכם לבריאה.